קרבנות אופנה. תגובה ציונית הולמת לאיתן כספי. הפנינג
אוגוסט 12, 2005
השמועות על מותנו (בעקבות הלנצט)
ספטמבר 3, 2005
הראה הכל

אפס חמדה (לזכרה של דליה רביקוביץ)

ביום שעולמה כלה, עצרתי להעריך עד כמה שיריה של דליה רביקוביץ משורגים בחיי. ציטטות עלו ובאו – אמי-שלי שנתנה לי את ספר שיריה כצידה לדרך כשהתגייסתי; אמו הזכורה-לטוב של מאן-דהוא שהקדישה לי שיר עם פרח ונוצה; מורתי הנאוה, נאוה צוקרמן, שעודדה אותנו לספר את את שיריה בתנועה. 

גם תחנות מקצועיות. בפרוייקט הקבלה לאגודה המקצועית שלנו מצאתי מקבילות בין תכנים בשיריה לסיפורי מטופלים. כשאזלו לי מילים ממחישות מול כיתה, פניתי לתמונות העולם שהעלתה על הכתב. מהו יון מצולה שחור, מהן חושניות צבעונית ותאוה לחיים, מהי שבריריות.  

היופי. והכאב. היפכו בהם והיפכו בהם דכולי בהם. שיריה, גם הידועים ביותר שבהם, לא נמאסו למרות שנטחנו עד-דק במסגרת הדידקטית-פדגוגית-יובשנית של שיעורי הספרות. הרעננות הזו, החידוש גם בפעם האלף, אמר פעם פרופ’ אריה ורדי, הם הגדרה אחרת לקלאסיקה.

כמה נורא שבארץ הקשה-קשה הזו, סיפור חייה ומותה של המשוררת נדחק לעמודים אחוריים. 

שלושה כותבים ב”רשימות” הקדישו פוסט משנודע דבר מותה של דליה רביקוביץ, נעמה כרמי, אורי פז ואלי מורנו. מגיבים כתבו שאין בכך די. זה בהחלט מתקבל על הדעת. אני מצטערת שלא כתבתי קודם, גרוני היה חנוק מאהבה. ומצער.   

5 Comments

  1. . הגיב:

    לצערנו הרב ההתייחסות לא רק למשוררת דליה רביקוביץ אלא ככלל, למשוררי ארצנו באשר הם, הפכה לנחלת קומץ אוהדים – קוראים – תומכים –
    עושה הרושם, כי היחס למשוררים היום גובל בציניות ובמקרה הפחות טוב – לחוסר התייחסות כלל

    את ספרי השירה שעל המדפים להוציא ספריהם של משוררים ידועים ומוכרים מתקופות שכיבדו כאן יותר את משוררי ישראל, לא קונים.

    העיתונות אוהבת לספר את הצהוב כפי שעשתה בחגיגיות מעושה בידיעות של סוף השבוע עם כתבה צהובה ומגעילה המבליטה את מחלותיה של דליה רביקוביץ במקום את הכתיבה על שירתה ותכניה.

    כך בנוגע לאמנות הפלאסטית המוקצית מחמת מיאוס שאין התייחסות רצינית לתכניה בעיתונות.
    כך בנוגע לשירה עברית שכתבות על משוררים ייתכתבו אודותיה רק אם סיפור חייהם מלא מדם החיים.

    כך התרבות הישראלית מוצאת את עצמה בנישות קטנות, נעלמות, שחשיבותן אפסית ומקומן קטן והולך וכך התקציבים הכספיים שלהם.

  2. רחלי שבי הגיב:

    ( ), אני מסכימה עם דבריך, כפי שכתבה דליה רביקוביץ ב”פרנסה” – “לעזאזל השיר, אני צריכה מאה ועשרים שקל חדש”, וגם – “מה יש לכם אתם / משוררים צעירים / לכתוב כל כך הרבה על השירה / ואמנות השיר / והשמוש בחמרים / ושלא תבוא, / חס ושלום, / שתיקת המשורר / לעשות בכם שמות / (..) והרי כל הטוב שיצמח לך מזה, / הטוב שבכל העולמות האפשריים, / הוא קבר אחד שיכרו למענך, / לאחר השתדלות בלשכת ראש העיר, / בבית הקברות שברחוב טרומפלדור / במרחק ששים מטר / מקברו של ביאליק” (“תקות המשורר”).

    להלן ציטוט מכתבתה של לילך גביש ב”העיר” דאתמול, “דליה רביקוביץ א’-ת'”. יש טעם לפגם, לטעמי, בכותרת ובכתבה גם-יחד, גיבוב אנטי-פסטי של אנקדוטות, אבל ניחא. אולי זו גם עוד תשובה אפשרית לחיטוט הצבוע במחלתה –
    “..לפני כעשרים שנה הזמין אותה בר כוכב להרצות בפני תלמידי החוג לדרמה בסמינר הקיבוצים. “דליה הקריאה שיר, ופתאום קם אחד התלמידים מכסאו וקרא לעברה בכעס, ‘די, נמאס עליי הדכאון שלך’. דליה הפסיקה לקרוא, הישירה מבט, ובקול שקט אמרה ‘אני מצטערת שאין לנו מספיק זמן לטפל בדכאון שלך’. התלמיד התיישב והשתתק”.

    והודעה על כנס לזכרה של דליה, כפי שהופיעה אתמול במוסף “גלריה” של “הארץ” –
    *
    “הפקולטה למדעי הרוח ע”ש לסטר וסאלי אנטין
    החוג לספרות
    ותכנית לימודי נשים ומגדר עם NCJW

    יתכנסו ביום שני בערב, 29.8.05, בשעה 18:00, בבניין גילמן חדר 281

    לזכור את המשוררת

    דליה רביקוביץ

    בקריאה של שיריה בכת אוהביה

    הערב פתוח לקהל, שמוזמן לבוא עם ספרי השירים ולהשתתף בקריאה”
    *

  3. . הגיב:

    של המשוררת דליה רביקוביץ את צריכה לגבב פה לדעתי.
    בעיניי לפחות, עם כל הרגישות של הזמן העת והאמת היא משוררת סבירה, חביבה, לא הרבה יותר מכך.
    משוררים אחרים משכרים אותי הרבה יותר.

  4. רחלי שבי הגיב:

    האם אני נרמזת על הסתייגות מעודנת בין שורותיו/ה? הציטטות שהבאתי כתמיכה לדבריך משרתות מאד יפה את דבריך הקודמים, על מה התכעסת?

    כך או כך, את הפוסט הזה הקדשתי לזיכרה של דליה רביקוביץ, שהיתה בעיניי לא רק “משוררת סבירה, חביבה” אלא אפילו ממש סבבה. אני משוכנעת שלביקורת על מצב השירה הישראלית בכללותה תמצא/י בימות יותר אפקטיביות. המרפסת שלי מעולם לא התיימרה להיות סלון ספרותי.

  5. . הגיב:

    מה זה סבבה?
    מילה בעברית?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support